נכתב על ידי: גיאורגי דימיטרוב
תאריך פרסום תרגום: 8.7.1949
תאריך פרסום מקורי: 4.3.1934
מקור: עיתון קול העם
תמלול\קידוד\הגהה: גל.י
... מה הבטיח לעצמו הפאשיזם הגרמני מביום המשפט בלייפציג? ראשית, התכוונו לרהביליטציה של המציתים והתליינים הפאשיסטיים בארץ ומחוצה לה, על ידי העלמת האשמים באמת והטלת האשמה על ראש הקומוניסטים.
שנית, להצדיק את הטרור הברברי ואת הרדיפות לגבי הפרולטריון המהפכני. כמו כן להצדיק לפני דעת הקהל בעולם את ההשמדה הברברית של ערכי תרבות השובים, את המסע נגד המדע, את הדיכוי של כל חופש מחשבה, את הפרעות והרציחות בהמון ועוד.
לישית, היה המשפט צריך לספק חומר לתעמולה אנטי קומוניסטית חדשה. הוא צריך היה לשמש יסוד ל"משפט עצום" חדש נגד המפלגה הקומוניסטית בגרמניה.
רביעית, היה המשפט צריך להוכיח, שהממשלה הפשיסטית נלחמת ב"הצלחה" נגד הקומוניזם העולמי והיא, שהצילה את אירופה, בעוד מועד, מהסכנה הקומוניסטית. ראשי ארבעת הקומוניסטים הנאשמים היו צריכים לשמש כתמורה בקנוניה עם הארצות האימפריאליסטיות, חלף זה קיוו הגרמנים להשיג הכרה, ב:זכויות ההיסטוריות" של היטלר בשאלת "שויון הזכויות" בהזדיינות וכדו'. הפשיסטים הגרמניים יחסו למשפט חשיבות רבה, מבחינת מדיניות החוץ.
רבה היתה התכונה לקראת המשפט. הפשיסטים הפעילו את כל האמצעים, שעמדו לרשותם. כל המנגנון הופעל- המנגנון המשטרתי, המשפטי, המנגנון המרכזי של הנאצים והמנגנון העצום והמכועף של מיניסטריון התעמולה. וכל זה בויים לא רק לשם ניסוח כתב האשמה, כי אם, בעיקר, להשיג, בכל מחיר, את העדים ה"מתאימים. "על חיפוש העדים הנואש בוזבז זמן של חצי שנה.
… המשפט בלייפציג היה הופעת הבכורה של הפאשיזם בז'אנדארם אירופי נגד הקומוניזם. הופעה זו נסתיימה בכישלון הפשיסטים. אם נשתמש בפתגם בולגרי ידוע, נוכל לאמור, שהפשיזם הגרמני בא ללייפציג גאה כאריה וחזר משם, כשגופו מכוסה רוק מכף רגל ועד ראש.
המשפט היה אבן בוחן בשביל המפלגה הקומוניסטית ובשביל מעמד הפועלים, שמיטב אנשיהם נמקו במחנות ריכוז ובבתי כלא פאשיסטיים אחרים. המשפט הפך להפגנה מזהירה של נאמנות לדגל, של מילוי חובה, ללא מעצור, ושל משמעת פרולטרית.
המשפט הוכיח גם מה רב כוחה של הסולידריות הבינלאומית של ההמונים.
... על ידי השקעת כל המאמצים של המוני הפועלים בגרמניה, של הפרולטריון העולמי, של מעמר הפועלים בברית המועצות ושל כל מה שהנהו טוב וישר בציבוריות העולמית הפך המשפט לשדה קרב והמהלומה, שעמדה לרדת על ראש הקומוניזם, ניחתה על ראש הפאשיזם הגרמני במלוא כוח המהין.